We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

ש​פ​ה ז​ר​ה

by איה כורם

/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      ₪30 ILS  or more

     

1.
וכולם נחמדים כאן אומרים לך מילים התרגלת שיש מי שאומר כמה שאת מוכשרת ושאת גדולה שהשיר החדש מצמרר ואיזה יופי שהולך לך ככה בקלות אבל את לא תשימי לב זה יגמר ואז מישהו יאמר, הזמן שלך עבר ועכשיו תני למישהו אחר וזה לא אמיתי אז אל תאמיני זו לא את זו מישהי אחרת תחייכי חזרה ותתני נשיקה איך יפה לך כשאת מאופרת וזה לא חשוב, אז אל תחשבי שחשוך כאן ורק את זוהרת זה שברי זכוכיות ומתכת זולה לענוד לצוואר על שרשרת שוב אותן מחמאות ואותם עלבונות מה לשמוע ומה לבטל כי בסוף זו רק את וחוץ מעצמך לא נשאר לך את מי לקלל ואפשר להבטיח גם את הבטחה שחייבת בסוף לקיים להיות האחת או להיות אף אחת לזרוח או להעלם... וזה לא אמיתי, אז אל תאמיני זו לא את, זו מישהי אחרת תחייכי חזרה ותתני נשיקה איך יפה לך כשאת מאופרת וזה לא חשוב אז אל תחשבי שחשוך כאן ורק את זוהרת זה שברי זכוכיות ומתכת זולה לענוד לצוואר על שרשרת והם לא מכירים אותך, לא באמת ורובם לא יבין לעולם איך בסוף הופעה מכבים את האור את נשארת לבד כמו כולם אבל יש מי שיודע יביט בך עייף ויגיד בחיוך המריר שנעים לך וכייף, אבל כל זה חולף ובסוף מה שיש לך זה שיר...
2.
ביציאה מהקולנוע עומדים ומעשנים אני אקרא לך בקול וזה באמת תהיה אתה אנחנו בטח נתחבק ונחשב את השנים אתה תציג לי בחורה שעכשיו אתה איתה בדרך אל המכונית אתה תסביר לה מי אני ובחצי התנצלות כי זה נגמר קצת לא ברור וגם אני וודאי אסביר אותך לכל מיני גברים זה לא יכול להיות הסוף של הסיפור זה לא יכול להיות הסוף כי חסרה הכריעה על הברך או טריקה של הדלת ולא מפגש של עגלות באמצע השדרה אולי עוד כמה ק"ג אולי טיפה פחות שיער אתה אולי יפה כמו פעם הלב שלי אולי ידפוק ואני כמו תמיד אצלי תמיד אותו דבר אני אזרוק איזה משפט ואז נצחק ואז נשתוק וזה לא יכול להיות הרי הסוף של הסיפור זה לא יכול להיות שככה זה נגמר ואלוהים הרי יודע שרציתי לדבר אבל הייתי מתקשרת אם היה לי מה לומר זה לא יכול להיות הסוף... ביציאה מהקולנוע בעוד חמש או שש שנים אני עומדת עם בחור אולי חבר אולי יותר לשנייה אני חושבת שזיהיתי את הפנים אני צועקת את השם אבל זה מישהו אחר
3.
עכשיו כזאת ואז אחרת, אבל בהבדלים קטנים ואל תדאג, אני סופרת את הדברים שמשתנים איך מהבית והגוף נעלמים הסימנים שוב מחייכת מבחוץ ומתרוקנת מבפנים אני אספור ימי הולדת, את העונות שמתחלפות את החגים, השערות הלבנות שנוספות הרהיטים ודאי יזוזו וישובו למקומם אתה תשלח לי כמה מכתבים, אני אקרא אותם אתן למים הקרים לשטוף אותי, את כל הגוף ואגרד בציפורניים את העצב החשוף ואני לא אכתוב, או כן אכתוב, או רק אתחיל בלי לסיים אני אבטיח הבטחות אבל אני לא אקיים אני אזכור אותך ודאי עד שלא אוכל לשאת יותר אשכח אותך לאט לאט ואז אשוב להיזכר אגלה שבלעדייך, אני יכולה להסתדר אני אשכח את זה מעט ואז אשוב להיזכר אתן למים הקרים לשטוף אותי...
4.
טניה 04:05
אין חלונות בדירת המרתף מקומקום עולה ריח התה המתוק כתמים בתקרה והברז דולף השעון במגדל מצלצל מרחוק לרדוף סוכני תיאטרון במשרד מלוכלך מבטיחים מהלב וצובטים בירכיים אין לה ספקות לא איכפת לה כל כך לא ממילים וגם לא מעיניים היא רוקדת ושרה אותו שיר כל ערב בבאר ואיתה בשורה יש עוד שתי אנגליות להרוויח מעט ולשמור את השטר האחד שנשאר לה ממה שעולה לה לחיות הפקיד שלה עוד מחכה בברלין היא מזמן לא ילדה וגם הוא לא צעיר היא רק רוצה לחזור לברלין לאהוב אותו למרות הכל ובכל מחיר מסביבה אנשים מחכים וסופרים חודשים ומוכרים תפוזים, מחזיקים בדעות מתווכחים וקונים מותרות, משונים נואשים השעון במגדל רק מונה את השעות בסוף הוא מת משפעת, לבד כמו כלב הבשורה הרעה נמסרה בשבת היא שמעה והריצה אותי עד תחנת הרכבת פרועה ומבוהלת בחלוק מרופט היא עוד חשבה שתגיע בזמן ללוויה עד שלא באו שניים לומר לה אחרת לא ניתן להחזיר לה את מה שהיה אהבה מקווה ובלתי מעורערת היא רוקדת ושרה... אז כתבנו מברק במשרד של הדואר והמצאנו שבחים נדיבים באמת אלא שאז נשארה בעיית המשלוח לא הכרנו שם אף אחד חוץ מהמת אז בחרנו קפה שנראה לא יקר בכיכר השעון שהודיע עגום עוד שעות עוד שעות, עד הבוקר המר שבעצם גם בו לא נשאר לה כבר כלום היא רוקדת ושרה... שיהיה לו לבריאות למי ששר שירי אהבה בחיים האלה צריך קצת יותר ממזל ולה היה לב גדול ושדיים יפים כנראה שגם זה לא עזר לה בכלל
5.
פריז כל כך יפה בזמן הזה של השנה שנינו מטיילים לא בסמטאות צרות נעצור לשתות כוס יין במסעדה קטנה נשב לנוח להביט בנהר ובסירות כמו תיירים ברומא, ליד המזרקה אני אזרוק מטבע ואביע משאלה אם כל מה שאני הרי רוצה זאת נשיקה אז לא אכפת לי לשלם לירטה בשבילה דבר אלי שפה זרה, כי עברית אני לא קולטת תלחש מילים יפות שאינני מבינה וכמה שיותר רחוק, כי רק ככה אני מרוצה אהובי היחיד, הבלתי נמצא שמיים נמתחים מעל צריחים ומרפסות אני, אתה ואמסטרדם, כולם מעורבבים אתה תגיד "אני אוהבת אותך" אחרי כמה כוסות "אז בואי ניפרד ולא נהיה יותר קרובים" דבר אלי שפה זרה... וזה יכול להיות בלונדון, יכול להיות יפן לא נתראה כמעט, או לא נתראה בכלל להיות נזיר טיבטי או להיות מרמת גן משאירה מאחורי אהוב בכל נמל דבר אלי שפה זרה...
6.
ב- 68' עזבתי את הבית אחרי שהיה לנו ריב הוא צדק כשאמר "הילדה לא שומעת", אני צרחתי שהוא לא מקשיב ועליתי למעלה לקחת מעיל ורציתי לבחור לי תקליט של ג'ניס או ג'ואן, אפילו היום, אני לא מצליחה להחליט לחצות את ויומינג לקח לי יומיים, ואז איידהו ואז נוודה כל הדרך בטרמפים שהצלחתי לתפוס, קילומטר או שניים לבד לקליפורניה הגעתי באמצע הלילה, אחרי שבוע באותם הבגדים ובחושך אני לא הצלחתי לראות לא פרחים וגם לא ילדים אחרי כמה ימים שביליתי ברחוב פגשתי כמה בחורים הם נראו לי בסדר והייתי רעבה, אז הלכנו לאיפה שהם גרים לאחד קראו ג'ורג' על שם הנשיא, וחוץ ממנו היו שמה שניים אחד שסחב נרתיק ריק של גיטרה, השני ניסה לשלוח ידיים הוא אמר שהאנשים הקטנים זה אני ואתה הוא אמר שצריך לחפש את האמת, לא ידעתי שאיבדנו אותה ועד אז לא היה לי מושג שתולים בי כאלו תקוות ומאז עד היום לא מצאתי מקום, לא קיבלתי את כל התשובות מסתבר שהם גרו במן בית נטוש, כנראה שעם עוד אנשים וניגנו שם תקליט של ה"ג'פרסון איירפליין", אני זוכרת שזה נראה לי מרשים הייתה שם בלונדינית יפה שהקריאה שירים של ג'ק קרואק בקול אז לא ידעתי של מי השירים אבל התביישתי לשאול הוא אמר שהאנשים הקטנים... ג'ורג' נתן לי קצת לעשן אבל אני לא רציתי לשכב הוא התעצבן ואני קצת בכיתי, כי רציתי למצוא חן בעיניו הוא אמר שהאנשים הקטנים נותנים את הכוח לאנשים הגדולים אחרי כמה חודשים הוא גויס ונפצע ומאז בכיסא גלגלים עברו שלושה שבועות ושלחתי מכתב, כדי שאמא תדע מה קרה שרק לא תדאג לי ורק שתזכור שגם היא פעם הייתה צעירה וחתמתי למטה אהבה ושלום ואת כל הדברים הטובים ולאבא כתבתי תודה על הכל ושאולי יום אחד הוא יבין הוא אמר שהאנשים הקטנים... וכל המילים, וכל הסמלים, כל הפרחים הנבולים וכל הימים, כל הסמים, כל השירים התמימים וכל השנים, כל הפנים וכל הבנים היפים ביותר מלחמה לא קובעת עם מי כאן הצדק, היא קובעת רק מי ישאר הוא אמר שהאנשים הקטנים...
7.
נומי 02:39
נומי נומי ילדתי, לא הגיע זמן עדיין נומי, שני לך את שנתך, אהובתי גם אני אשן בנתיים נשיקות וחיוכים עוד יחכו לך על שפתי, היי נרדמת איזה פלא שתוכל להיות ילדה כל כך יפה שלא קיימת נומי נומי ילדתי, יקרה שלי קטנה וחכי בסבלנות, מתוקתי, אמא עוד לא מוכנה קחי לך הבטחה וגעגוע אל טעם לא מוכר, אל רגש לא ידוע מצפים בין מיתרי גיטרה, כל אותם שירים שאמא עוד לא שרה מנגינה אחת רכה ומתוקה לתינוקת רדומה נומי נומי לך קטנטונת בשלווה, אמא עוד תינוקת בעצמה חלקה כולה ולבנה ובתוכה ילדה שמחכה בה נומי נומי, שני מבלי לדאוג לך ומבלי לחשוש, אמא עוד תבחר לך אבא... נומי נומי ילדתי, לא הגיע זמן עדיין
8.
הלוואי שתתקשר, שתגיד שאתה בא כבר תראה, אהובי, כבר הפסדנו חורף מעבר לרחובות, העיר הזו עוד מתנשמת מעבר לשתיקות, אני חולמת רוחות המערב כבר עייפות הלילה לא ישוב דבר קיץ מרומז, ואולי עכשיו כמו אז זה שוב אתה הלוואי שתרחם, שתגיד שאתה בא כבר תראה, אהובי, אני למדתי לקח יותר מדי עתיד כבר דמיינתי בעינייך יותר מדי לילות אני קוראת לך רוחות המערב כבר עייפות... הלוואי שתוותר, שתגיד שאתה בא כבר תראה אהובי, אני אזרתי אומץ
9.
נתפלל לטלוויזיה ויום אחד נהיה מפורסמים אם לא אנחנו, מי יתן שילדינו התמימים ונעבוד אותה בערב מול מסך ענק נמחא כפיים בפרסומת ונבכה לה ונצחק היא תגמול לנו בלייב מול הקהל שבאולפן ונחייך יפה כשידלק לו אור אדום קטן ואולי נזכה במכונית או בחופשה על הגלים תרימי טלפון לבדוק שיש שם טלוויזיה בכבלים אבל בשביל המזל ושיהיה לנו קל אז נאמין...נאמין... שתמצאי לך חבר ושאחיך יסתדר אז נאמין...נאמין... נשתחווה לאלוהי האינפורציה חדשה והוא ישיב לנו ברוחב פס, במהירות גלישה כי לא נולדנו לחכות כדי לדעת את הכל ואם נבין מה שכואב לנו, אולי פחות נסבול אבל בשביל המזל ושיהיה לנו קל אז נאמין...נאמין... שתמצאי לך חבר ושאחיך יסתדר אז נאמין...נאמין... נמציא לנו שמות, אפילו ננהל רומן כי כמה קל להיות אנחנו במרחב המקוון ונחפש שוב את השם שלנו כדי למצוא איזכור נגיד את כל מה שבלב שלנו רק לזר גמור אבל בשביל המזל ושיהיה לנו קל אז נאמין...נאמין... שתמצאי לך חבר ושאחיך יסתדר אז נאמין...נאמין...
10.
11.
הוא זורק לי אבנים קטנות בלילה לחלון כשאני כבר בפיג'מה ושוכבת במיטה ואם הייתי עייפה עכשיו כבר לא אוכל לישון הוא בא לתלות כאן רסיסים קטנים של טל. אני קצת חוששת, מטפסת לחלון לאט, עכשיו רק להניח את הרגל באויר והוא צוחק ממני קצת, אבל לי זה לא אכפת ורק לתת לו יד לעוף מעל העיר. הוא לא יבוא הלילה לחלון משומקום הוא שוב שומע קול תיקתוק שעון והוא כבר לא קורא לי, רק לפעמים אולי לוחש, וגם אני כבר לא ילדה בת עשרים וחמש. אל ההרים הרחוקים ואל היערות אל כל המקומות האחרים מעבר למשק כנפי הציפורים המוזרות האגמים הירוקים הזוהרים אבק פיות לא יעזור שום קסם בעולם והוא מזמן כבר לא נלחם בשודדים. הוא עף גבוה ורחוק, הוא לא חוזר אלי משם לבד עם כל הילדים האבודים. הוא לא יבוא הלילה לחלון...
12.
"זהב שחור" אתה לוחש לי מה שחור ומה זהב? מה עוד תגיד על העיניים, מה תלחש עכשיו? בחלוק שלך אני עדיין מתעטפת והוא מחזיר לי אהבה מסויימת מאוד צמר ובד או ידיים של גבר המרחק שבינך לחלוק הורוד "זהב שחור" אתה לוחש לי... בצעדים המדודים שבין החדר והסתיו על המצח העטור שלי כבר מתקמט עוד קו אתה נסעת ונתת לפחדים שלי שמות ומי אני ששוב אדרוך לך על כל החלומות בחלוק שלך אני עדיין מתעטפת והוא מחזיר לי אהבה מסויימת מאוד צמר ובד או ידיים של גבר המרחק שבינך לחלוק הורוד בין הכתלים רק זכרונות, פרחים ולחישות והעצב מתחרז לי בשתיקות החדשות רק הנפש בלי הגוף אמרת שאתה משאיר ואני עוד מתהפכת לחבק את האוויר "זהב שחור" אתה לוחש לי...
13.
לסיכום אפשר לומר שלא היינו מתאימים ושמגיע לך באמת יותר שבזבזת את הזמן שלך, שגם ככה הוא יקר וגם לי מגיע משהו אחר מתאימה לך איזה סטודנטית לקרמיקה, יוצרת עם לב מחרס וידיים של זהב שתאהב אותך רצוף, ובלי דרמה מיותרת לא טריקות של דלת, בלי סיבוב הגב זיפים ועיניים, קושי ורוך אתה ידעת לאהוב אותי בכל הכוח עד הבוקר ללחוש, לנשק ולנשוך אתה גבר שלי, אתה ילד נבוך ולי מגיע גבר אמיתי שלא באמת אוהב אותי בלי לב ועם ידיים של חקלאי שלא יודע להכאיב, מספיק טיפש כדי להקשיב לי מדברת על עצמי ועל חיי כי אתה הרי יודע למצות בך את הרע ולטפטף אליי בדיוק לתוך הוריד יורה חיצים ואז בורח, כי הלילה עוד ארוך אתה מפסיד ומנצח כמו תמיד זיפים ועיניים, קושי ורוך.

credits

released August 29, 2012

license

all rights reserved

tags

If you like שפה זרה, you may also like: