more from
Music 972
We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

ע​נ​ן על מ​ק​ל

by ענן על מקל

/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      ₪30 ILS  or more

     

  • אלבום מודפס
    Compact Disc (CD) + Digital Album

    אלבום מודפס במארז מהודר עם חוברת בת 16 עמודים בה מילות השירים ואיורים של רינת הופר - מחברת השירים.

    Includes unlimited streaming of ענן על מקל via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

    Sold Out

1.
אל מקומות שטופי שמש וריקים מאנשים עמלי יוצאת לבדה לצוד לה נמשים. שם, בימים בהירים וחדשים, השמיים מלאים ניצוצות של נמשים. כמו אלף שמשות קטנות עמלי אוספת אותם על הפנים, ושומרת... לימים מעוננים.
2.
היתה לעמלי פעם אניה עשויה מפס לבן של מעבר חציה. היא הפליגה איתה בים סואן ושחור אל הצד השני של הרחוב - וחזור. היה לעמלי ענן על מקל שמכר לה עושה-עננים ברחוב בצלאל. ענן ורוד וגדול של סוכר, שהיה מאוד טעים ועכשיו הוא נגמר. מיכל צוחקת ולא מאמינה. דברים כאלה לא קורים פה בשכונה. ועמלי חושבת: אולי הייתי אז קטנה, אבל פעם באמת היתה לי אניה לבנה. שטה אניה... שטה אניה... ו היה לעמלי גם נמר מפוספס, וקרנף וקיפוד ואריה וטווס. ביחד הם הלכו לכל החוגים במתנ“ס עד שהקיפוד החליט שנמאס.
3.
תיקים 01:59
אנשים עם משקפיים והרבה תיקים נראים לעמלי מאוד עסוקים. הם הולכים ברחובות עם שמות ארוכים, ממהרים למקומות חשובים ורחוקים, שאנשים אחרים בכלל לא מכירים. אנשים עם משקפיים והרבה תיקים, בדרך כלל יש להם גם שפם. הם אוהבים למהר למקומות רחוקים, ולהגיע לפני כולם.
4.
דינה ורדינה ילדה חרוצה. כל היום היא רוצה ורוצה, וכשדינה ורדינה את פיה פוצה, קונים לה הכל, שתהיה מרוצה. מה תרצי היום, דינה? במה את חפצה? ’בבובה נוצצת מקושטת נוצה! כזאת שקופצת ואת נעליה חולצת, ויש לה ארנק וחולצה וחצאית מצויצת.‘ אמא מקשיבה, וכבר בעיר מתרוצצת למצוא לדינה בובה מצייצת, כזאת שקופצת עם חצאית לוחצת ויש לה נוצות וחולצה משונצת. בכל חלונות הראווה אמא מציצה ושואלת כל מוכרת, ’סליחה, איפה אמצא מין בובה ממצמצת בחצאית משובצת עם לחצנים בחולצה ונוצה מקפצת?‘ אמא ורדינה, אמיצה ונמרצת, קונה הרבה דברים: קרפדה מתכווצת, רעשנים מתפוצצים וציפור קורצת, אבל לא מוצאת אף בובה שקופצת. בסוף היום דינה לא מרוצה. היא הולכת לישון, ובבוקר מקיצה. ומה עם הבובה? לא, היא כבר לא נחוצה. כי הבוקר דינה רוצה... דינוזאור בביצה!
5.
שוב באות הדמעות וכולם שואלים: ’ילדה למה את בוכה?‘ שוב עמלי שכחה שצריכה להיות לה סיבה מוצדקת כדי לא להיות ילדה צוחקת ושמחה. הרי לא תמיד עמלי בוכה רק בגלל שהיא קיבלה מכה ולא תמיד אפשר להראות סימן או פצע בתור הוכחה. שורף לך בבטן? לוחץ לך המצח? כואבת לך הברך? אולי יש לה פצע? את בוכה כי מיכל הלכה? נשבר לך עיפרון? אולי בגלל שהפסדת במשחק הכי אחרון? כשאמא שואלת איפה כואב ומתקרבת עם יוד ומשחה, עמלי מנסה למצוא את המקום הכי נכון, ולא מצליחה.
6.
פשטידה 01:28
בבתי קפה אנשים אומרים פירורים פירורים של דיבורים. דיבורי מנשמע טובתודה טובתודה, דיבורי פשטידה. אולי גם עמלי תשב איתם כך, תזמין לה כוס מיץ תפוזים או כעך ואז תצא העירה לסדר סידורים, לקנות כסף בבנק ולעמוד בתורים.
7.
קיפודה 02:27
לאנה יש קלמר בצורה של לב נפתח ונסגר, עם מוחק ומחדד וסרגל מאוד ישר. כל היום העפרון של אנה נשאר מחודד. כל היום אנה נשארת לבד. לפעמים, בלי מילים ובלי הסבר מיוחד, עמלי רוצה להישאר עם אנה ביחד לבד. להיות לבד ביחד שתי ילדות קיפודות, ילדות לבדות, שמגלות לעצמן בלחש סיפורים וסודות.
8.
סבתא ברכה ממציאה בגדים. יש לה בדים - בכל הדוגמאות, והרבה נכדים - בכל המידות, ומכונת תפירה. תמיד כשעמלי באה בשבת, סבתא אומרת: ’אוי ממי כמה גדלת,‘ ורצה לחדר השינה. אחרי דקה היא חוזרת עם בדים ומלמלות ותחרה וסרט, מניחה אותם על עמלי, כמו על קולב ואומרת: ’נו שרה, מה חושבת עכשיו?‘ ’אולי נתפור ככה לכל הבנות?‘ כזאת היא סבתא ברכה. יש לה רעיונות.
9.
יש ילדים מצחיקים ויש עצובים. יש טובים ויש שובבים. עמלי היא מין ילדה שיוצאת מהקווים. כשכל הילדים מציירים וצובעים, עמלי תמיד יוצאת מהקווים. כל הילדים עומדים בשורה מסודרת, ועמלי תמיד... בצורה אחרת. יש מורים שלא אוהבים ילדים שיוצאים מהקווים. יש ילדים שחושבים שעמלי קצת מוזרה. אז יום אחד היא יצאה מהקווים ולא חזרה. איפה עמלי? שאלה המורה. הילדים לא ידעו, ועד היום הם לא יודעים שעמלי מטיילת בארץ הצבעים. שם אין קווים ואין גבולות ואף אחד לא שואל אותה שאלות. למה השמיים ירוקים? למה השמש נראית כמו קציצה? כי ככה בדיוק עמלי רוצה.
10.
בחוג לבלט של המורה רות אלוני כל הילדות הולכות על קצות האצבעות. הן לומדות פלייה, רלווה וכל מיני עמידות, ועושות הרבה תנועות יפות בצוואר מתוח וידיים זקופות מול המראה. אחר כך הנגנית רעיה משמיעה מנגינות של סתיו באקורדיון, והמורה רות מדגימה איך רוקדות רוחות הצפון. כשנגמרת המנגינה אסנת הקטנה אומרת שהמורה רות היתה פעם רקדנית מפורסמת ועכשיו היא זקנה, ועמלי לא תהיה אף פעם רקדנית כי היא יותר מדי שמנה. עמלי לא עונה. היא חוזרת הביתה ומדגימה קפיצות וסיבובים במטבח, כמו רקדנית אמיתית. אמא אומרת שפלייה זה להתכופף בצרפתית.
11.
קיפודה עם מזוודה ממהרת לעבודה. מה היא לובשת? מטפחת ורודה. פיל עם מעיל עומד על דחליל מה הוא עושה שם? מנגן בחליל. תולעת עם מגבעת נוסעת ונוסעת לאן, לאן? היא לא יודעת. תולעת עם מגבעת נוסעת על דלעת. לאן, לאן? היא לא יודעת. חמור עם כינור עף כמו ציפור. איפה? שמה, מעל הרמזור. וקרנף על ענף מנגב את האף. למי, למי? כמובן לג‘ירף. תנינים לבנים כל היום ישנים. איפה, איפה? על העננים. חסידה עם פשטידה פוגשת קיפודה. איזה קיפודה? קיפודה עם מזוודה
12.
לפעמים עמלי הולכת ברחוב ופתאום מרוב חוכמה, מתחילה לקרוא את כל השלטים, ככה לעצמה. היא קוראת לבד את כל האותיות ושומרת לעצמה בלב את השמות של כל החנויות. היא זוכרת בעל-פה את כל הכתובות ואת כל הססמאות בכל הרחובות. אפילו את המודעות עמלי זוכרת ואת הפרסומות על הבניינים... ולסיכום, מחברת הכל ומקבלת משפטים מאוד משונים. כמו למשל: הרצל מבצע יוסי בשקל אופניים כיף לי מזגנים. לפעמים עמלי הולכת ברחוב ומרוב דייקנות, מתחילה לספור את האנשים בכל חנות. היא סופרת גם את אלה שעל המדרכה, ומוסיפה אותם למספר הצעדים שלה בזמן ההליכה. היא מחשבת כל מכונית שהיא רואה בדרך, ואת כל המדרגות והעצים )בערך(. אפילו את התמרורים עמלי סופרת, ואת החלונות של הבניינים, ולסיכום, מחברת הכל ומקבלת מספרים מאד משונים. כמו למשל: אלף מליונתלפים ארבע שבע מאות שמונים
13.
קוקו 02:01
כשאין לעמלי משהו מיוחד לעשות, היא יושבת לה סתם ומגדלת שערות. היא עוצמת עיניים ומתחילה לקוות שיצמחו לה בינתיים צמות צהובות, או לפחות קוקו ארוך ומתולתל, כמו של סיגל. חבל שבדרך כלל, מתברר בסוף ששום דבר לא גדל, והשיער של עמלי נשאר קצר ומבולבל. אולי ממחר כדאי להתחיל לגדל קקטוס בעציץ או שתיל, שאפשר גם להשקות, ולא שערות – שאיתן אפשר רק לחכות ולחכות.
14.
כל הלילה כשעמלי ישנה הנעליים שלה נחות ליד המיטה, קטנות ואדומות, עד מחר. השעון על הקיר ממשיך לתקתק סופר את הזמן וצודק ומדייק, עד מאוחר. הספרים העבים נרדמים על השידה, ארנבות כחולות משחקות תופסת על השמלה הורודה, והאור נגמר. כולם כבר ישנים, רק הדפים הלבנים שוכבים במגירת השולחן ערים, מחכים שעמלי תקום לצייר ציורים.
15.
מר קימל קונה במכולת של ליאור שני לבן וחצי לחם שחור. הוא שם אותם בתוך סל גדול עם חור, והולך לקופת חולים לחכות בתור. לפעמים בסוף היום, הוא פוגש ילדה עם שיער אדום. הוא מחייך אליה ועמלי אומרת שלום. מר קימל יושב על הספסל מול גברת לוי וגברת מזל ומאכיל חתולים שמטיילים בשבילים פירורים של לחם מתוך הסל. לפעמים בסוף היום, הוא פוגש ילדה עם שיער אדום. הוא מחייך אליה ועמלי אומרת שלום. מר קימל רוצה להיות סבא של מישהו אבל הוא לא מכיר אף אחד. מחר יקנה עוד חצי לחם, ויאכל הכל לבד.
16.
מנגינה 02:05

credits

released November 14, 2012

license

all rights reserved

tags

about

ענן על מקל Israel

contact / help

Contact ענן על מקל

Streaming and
Download help

Report this album or account

If you like ענן על מקל, you may also like: